פוסטים קודמים:

שאלות ותשובות
הפייבוריטיות
הטריו של דיוק
שחקנים בולטים

טוב, אז לא באמת חשבתם שאני אסיים בלי התייחסות לזוית הקנדית של כל העניין. בדיוויז'ן 1 ישחקו בשנה הבאה קרוב ל-150 שחקנים מקנדה, מתוכם לא מעט בקולג'ים בכירים (65 מהם פרשמנים). מעבר לאר ג'יי בארט, שעליו כבר כתבתי, אין כנראה עוד פוטנציאל לכוכב נבא גדול, אבל יש עוד לפחות עשרה שיש להם סיכוי להגיע לנבא בשנים הקרובות (חלקם אולי כבר בשנה הבאה). הנה מגיע דור הזהב הקנדי, הכי איכותי ועמוק שאי פעם יצא מארץ המייפל. סקירה קצרה על העשירייה המובילה לדעתי:

1. סימי שיטו (פרשמן; ונדרבילט; פאוור פורוורד; 2.08; מוטת כנפיים (להלן "כנפיים") 2.13). כנראה השחקן הקנדי הצעיר הכי מוכשר אחרי בארט. אגרסיבי, אתלטי וחזק, עם מנוע נהדר וגם לא מעט כישורים. ריבאונדר מצויין, יכול להוריד כדור לרצפה, וגם מוסר טוב מאוד. בשנתיים האחרונות התחיל לעבוד גם על משחק החוץ שלו, והראה שיפור. בעיקרון, היה שווה אולי מקום בפוסט הקודם. למרבה הצער, קרע את הרצועה הצולבת בברך בתחילת העונה שעברה. השתקם יפה ואמור להתחיל את העונה עם ונדרבילט, אבל זה סוג הפציעות שלפעמים לוקח זמן לחזור לכושר מלא אחריהן ולפעמים האתלטיות נפגעת. אם ימצה את הפוטנציאל, יכול בסופו של דבר להיות שחקן חמישייה בקבוצת נבא.

2. אושה בריסט (סופומור; סירקיוז; פאוור פורוורד; 2.06; כנפיים 2.11). אושה לא קיבל הרבה כבוד מהסקאוטים לפני שהגיע לקולג', אבל נתן עונת רוקי נהדרת בסירקיוז, שהגיעה לסוויט 16 והפסידה במשחק צמוד לדיוק. בריסט נתן 15 נקודות ו-10 ריבאונדים למשחק בסירקיוז ההגנתית מאוד, בהחלט לא רע לרוקי. האחוזים לעומת זאת לא היו משהו, וזה הדבר העיקרי שהוא עוד צריך לשפר (בעיקר הסיומת ליד הסל). אני אוהב את המשחק שלו. מראה אנרגיות טובות, יכולת לשמור גם על סמול וגם על פאוור פורוורדים. לא יהיה כוכב בנבא, אבל בהחלט יכול להיות שחקן מועיל. משהו סטייל האחים מוריס.

3. לוגנז (לו) דורט (פרשמן; אריזונה סטייט; סקנד גארד; 1.96; כנפיים 2.06). שחקן שאני מאוד אוהב ולדעתי יפתיע הרבה אנשים העונה. השוויתי אותו בעבר למרקוס סמארט, ואני עדיין רואה לא מעט דמיון. גארד מאסיבי וחזק מאוד, אתלט טוב, וגם שומר נהדר, עם הרבה מוטיבציה. נראה לי שהוא יכול להיות סטופר הגנתי גם ב-נבא. בהתקפה, הוא פחות מבריק וחסר לו עדיין קצת תחכום בכניסות לסל, אבל כבר עכשיו הוא קלעי טוב יותר מסמארט וגם תוקף את הסל עם הרבה כוח. אני מאמין שהוא יגיע ל-נבא תוך שנה שנתיים ויש סיכוי לא רע שמדובר כאן על השחקן הכי טוב שייצא מאריזונה סטייט מאז הזקן. וחוץ מזה, הוא ממונטריאול…

4. אנדרו נמבהארד (פרשמן; פלורידה; פוינט גארד; 1.95; כנפיים 1.98). כתבתי כאן על נמבהארד בעבר. רכז מהסגנון הקלאסי, אבל לא אתלט גדול וגם לא חזק במיוחד. בזמנו חשבתי שזה ימנע ממנו להגיע ל-נבא, או לפחות להיות שחקן משפיע. מאז זרמו הרבה מים בסנט-לורנט (הנהר שמקיף את מונטריאול), ויצא לי לראות את אנדרו בעוד הרבה משחקים וסיטואציות. ועם הזמן התחממתי אליו. בשנים שחלפו הוא הספיק לגבוה ולהתחזק עוד קצת והוא גם אתלט סביר, אם כי עדיין בינוני למדי ברמת ה-נבא. אבל ראיית המשחק שלו נהדרת וגם הקליעה והאסרטיביות השתפרו מאוד עם השנים. היה השחקן השני הכי חשוב במונטוורד של אר ג'יי בארט, זו שזכתה באליפות התיכונים מבלי להפסיד אף משחק במהלך השנה. בנבחרת הקנדית עד גיל 18, שסיימה הקיץ במקום השני באליפות אמריקה הוא היה בלי שום ספק השחקן המצטיין (בארט לא הגיע הפעם). הוא סיים את הטורניר עם 16 נקודות ו-4 ריבאונדים למשחק, וגם הוביל את הטורניר באסיסטים (9 למשחק) ובחטיפות (3 למשחק).

מאוחר יותר הקיץ הוא כבר זומן גם לנבחרת הקנדית הבוגרת ובהחלט נראה טוב בכמה משחקי אימון וגם בשני משחקים רשמיים. השנה הוא יצטרך להיכנס לנעליים הגדולות (מטאפורית, לא פיזית) של כריס צ'יוזה בפלורידה (חבל שלא יצא לו לשחק גם עם איגור קולשוב), ולדעתי הוא יהיה נהדר כבר מהרגע הראשון. זה יכול להגמר בוואן אנד דאן, אם כי סביר יותר שהוא יבלה כמה שנים בשמש של פלורידה לפני שיצטרף ל-נבא. אבל אני מאמין שהוא יגיע לשם ויהפוך לכל הפחות לרכז מחליף טוב, כזה שמאמנים אוהבים, שולט בקצב המשחק, ומעדיף תמיד את טובת הקבוצה. במחזור די חלש מבחינת רכזים השנה, נמבהארד הוא כנראה הרכז הטהור הטוב ביותר.

5. איגנס (איגי) בראזדייקיס (פרשמן; מישיגן; סמול פורוורד; 2.01; כנפיים 2.06). למישיגן יש חיבה לקנדים לבנים ונטולי אורך ממוצא ליטאי. האחרון היה ניק סטאוסקס, שהיה מצויין בשורות הוולברינז לפני כמה שנים. הוא נבחר שמיני בדראפט של 2014, והצטרף לוויגינס וטיילר אניס כדי ליצור שלישייה קנדית ב-20 הבחירות הראשונות, שכולה הצליחה לאכזב קשות. אניס כבר מחוץ לליגה, סטאוסקס כבר נראה בדרך לשם אבל חווה איזה רנסנס בזמן האחרון בפורטלנד, ועל וויגינס וכמה שהוא רע כבר נמאס לי לדבר (יחד עם בנט שנה קודם, הוא משלים שתי בחירות ראשונות רעות לתפארת, גם אם לא באותו קליבר).

בדומה לסטאוסקאס, גם בראזדייקיס אמור להיות מצויין בקולג'. זה הולך להתחיל כבר השנה ויילך וישתבח עם השנים. יש לו יכולות התקפיות נהדרות, עם קליעה טובה (לא ברמות של סטאוסקס, אבל עדיין), ובעיקר חדירה נהדרת והמון יצירתיות ליד הטבעת. אבל למה שמישהו יהמר שוב על עוד גארד/פורוורד קנדי/ליטאי לבן, עם אתלטיות ומהירות לא יותר מסבירות, שעלול גם הוא להתקשות בהגנה? הסיבה העיקרית לדעתי היא האופי. הדבר החמקמק הזה שכל כך חסר לסטאוסקס בגרסת ה-נבא שלו (יש סיפורים על הזובורים שקאזינס עשה לו בסקרמנטו, שהשאירו את נפשו העדינה מצולקת לנצח) וממה שראיתי יש ממנו בשפע לאיגי. שלא כמו סטאוסקס, הוא לא רק קלעי, אלא סקורר אמיתי עם תשוקה למשחק ואינסטינקטים טובים. לא בטוח שזה יספיק לרמות הכי גבוהות, אבל יש סיכוי סביר שכן.

6. ניקייל אלכסנדר-ווקר (סופומור; וירג'יניה טק; סקנד גארד; 1.96; כנפיים 2.06). הבן דוד של שיי מהקליפרס. מה שמעניין זה שלאורך השנים, גם כששיחקו יחד בנבחרת קנדה הצעירה ובתיכון, ניקייל הוא זה שנחשב לשחקן המוכשר והמבטיח יותר מבין השניים. הוא גם פתח את שנת הרוקי שלו במכללות עם שני משחקים של 25+ ונראה היה שהוא בדרך הבטוחה לדראפט. אבל אז, בהמשך השנה, שיי עקף אותו בסיבוב, בעוד ניקייל מראה לא מעט חוסר יציבות. הכישרון עדיין שם. הוא גם קלעי נהדר, טוב משמעותית משיי, וגם חודר טוב מאוד, עם שליטה מושלמת בשתי הידיים. אבל לשיי יש מנטאליות של אלפא דוג, כזה שרוצה את הכדור ותוקף את הסל, בעוד שניקייל לא פעם לוקח צעד אחורה ונעלם. עדיין יכול להיות לדעתי גארד משלים טוב בנבא. כזה שעולה מהספסל ליד גארד דומיננטי ונותן יד טובה משלוש, קצת הובלת כדור, והגנה יציבה. אבל לשם כך הוא צריך עוד להתחזק ובעיקר להתחיל ליזום ולהיות אסרטיבי יותר.

7. לינדל וויגינטון (סופומור; אייווה סטייט; קומבו גארד; 1.88; כנפיים 1.93). סקורר מהיר ואתלטי מנובה סקוטיה הקטנה שבמזרח קנדה. גרסה קצת פחות מוכשרת של קולין סקסטון, הרוקי של קליבלנד. כמו סקסטון, מדובר בסקורר מצויין, שבעונת הרוקי שלו בשנה שעברה קלע 40% משלוש והוביל את אייווה סטייט מקונפרס ה-SEC החזק בנקודות. אם היה הולך לדראפט היה כנראה נבחר בתחילת הסיבוב השני. הבעייה היא שכמו סקסטון, גם וויגינטון הוא רכז שחושב קודם כל על הסל ולא ממש מצטיין בקבלת ההחלטות ובהפעלה של חבריו לקבוצה. האמת שבגלל זה אני לא מת על המשחק שלו. אבל אם ישמור על יכולת הקליעה הטובה וישפר קצת את קבלת ההחלטות, הוא בהחלט יוכל להיות סקורר מהספסל בנבא. אה, והוא גם מסוגל לעשות את זה:

8. ג'יילן לוולין (פרשמן; פרינסטון; פוינט גארד; 1.88; כנפיים 1.93). דומה במידה רבה לגארד שמעליו, לינדל וויגינטון. גם לוולין אתלטי ונפיץ, וגם הוא יכול להשיג נקודות במגוון דרכים, למרות שהוא קצת פחות חזק ואגרסיבי מלינדל. אבל היתרון הגדול של ג'יילן הוא שהוא רכז אמיתי, כזה שיוצר היטב לאחרים ולרוב גם מקבל החלטות טובות. אז הוא לא מוכח, לא נחשב לפוטנציאל נבא על ידי רוב הסקאוטים, וגם בחר ללכת למכללה קטנה (לא מבחינה אקדמאית כמובן, אבל בהחלט מבחינת כדורסל), כזו שנדיר שמגיעים ממנה שחקנים ל-נבא. ולמרות זאת, אני מאמין בו. מאוד אוהב את המשחק שלו ואת הפוטנציאל. אולי אני טועה, אבל נראה לי שהוא יכול לעשות את הליגה, וגם אם לא, זה שחקן שהייתי שם עליו עין כמישהו שיכול להצליח באירופה ביום מן הימים. ובכל מקרה, התואר מפרינסטון כבר יסדר אותו בחיים.

9. איי ג'יי לוסון (פרשמן; דרום קרולינה; סקנד גארד; 2.01; כנפיים 2.08). כישרון מעניין, אבל רחוק מלהיות מוכן ל-נבא ונראה לי שאפילו לקולג'ים. איי ג'יי הוא גארד ארוך ואתלטי, עם צעדים ארוכים, שליטה טובה בכדור, קליעה יפה, וגם לא מעט פזאז, ביטחון עצמי ווינריות. הוא גם ריבאונדר טוב ומגן לא רע, ששומר עם הרבה מוטיבציה. אבל הוא גם רזה מאוד, צנום ממש, מה שמקשה עליו מאוד לסיים ליד הטבעת עם כל סוג של מגע. הקליעה טובה ונקייה, אבל עדיין לא יציבה ולא תמיד נראית אותו דבר. כאמור, יש שם כישרון נבא, אבל הוא יצטרך להתבגר פיזית ומנטאלית, וגם אם יתחזק ויתמלא, תמיד ישאר על הצד הקל וימשיך כנראה להתקשות מול גארדים מאסיביים בשני צידי המגרש.

10. דלאנו באנטון (פרשמן; ווסטרן קנטאקי; קומבו גארד; 2.03; כנפיים 2.08). עוד גארד גבוה ארוך ורזה, בסגנון של שיי גילג'ס-אלכסנדר מהקליפרס. האמת שהוא מזכיר לי את אלכסנדר לא מעט. כמוהו, לא מדובר באתלט גדול, אלא בגארד גבוה שלוקח את הזמן שלו כדי למצוא את הנקודות שלו על המגרש, ומשם ליצור התקפה ביעילות. התקפית, הוא לא פחות טוב בעיני ממה ששיי היה בנקודת הזמן הנוכחית לפני שנה, והקליעה אפילו נראית טוב יותר. אבל שיי כמובן עשה קפיצה גדולה בשנה שלו בקנטקי, כך שחובת ההוכחה על באנטון. ישחק בווסטרן קנטאקי, שלא נחשבת בד"כ למכללה מובילה, אבל השנה ישחק שם גם הרוקי צ'ארלס באסי, המועמד ללוטרי (כתבתי עליו בפוסט הקודם), כך שהם יקבלו לא מעט תשומת לב ובאנטון יכול להרוויח מזה אם יצליח לשחזר את היכולת שהראה בתיכון.

אז זהו, ביום שלישי מתחילים (דיוק נגד קנטאקי). מקווה שהסקירה עשתה קצת תיאבון. אנסה אולי להביא עדכונים מדי פעם, בהתאם לזמן הפנוי.